החלטה בתיק עת"מ 52448-09-11

1.         בקשה של המשיבה 3 להורות למשיבה 1- נמל חיפה- להאירך את ההתקשרות עמה עד לתום תקופה של 30 יום מהכרעה בעתירת העותרת כנגד החלטת וועדת המכרזים של נמל חיפה לבחור במשיבה 2 כזוכה במכרז למתן שירותי אבטחה ושמירה.

2.         הטעם לבקשה הינו הצורך של המשיבה 3 לתקופת התארגנות וחשש שמא בשל חופשת הפסח הקרובה, לא תוכל להספיק ולהתארגן . יצוין כי על פי הסכמות הצדדים הוארכה תקופת ההתקשרות עם המשיבה 3 עד ליום 1.4.2012. המשיבה 3 מדגישה כי לא ראוי לפטר את עובדיה ימים שפורים לפני החג.

            העותרת אינה מתנגשת לבקשה אולם גם נמל חיפה וגם המשיבה 2- הזוכה במכרס- מתנגדות לבקשה.

3.         דין הבקשה להידחות.

            המשיבה 3 אינה עותרת ולא הגישה כל בקשה לסעדים זמניים. המשיבה 3 אשר השתתפה במכרז הצטרפה כמשיבה לעתירה ובתשובתה הודיעה כי היא תומכת בטענות העותרת.  בכך אין די כדי להקנות לה זכות לבקש את המשך ההתקשרות עמה.

4.         אמנם, לעיתים ניתן להכיר בזכותו של משיב, כמו בזכותו של נתבע, להגיש בקשה לסעדים זמניים אולם הדבר ייעשה במשורה רק במקרים חריגים. (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 579 (1995)). כדי להצדיק מתן סעד זמני לבקשת משיב עליו להצביע  על מספר תנאים ובהם כי הבקשה קשורה לעילת העתירה, כי הסעד זמני נדרש כדי להבטיח את ההליך העיקרי ואת הסעד שעשוי להינתן בסופו של ההליך וכי לא ניתן לנקוט או לא ראוי  לנקוט בהליך עצמאי אחר. לאחר כל אלה על המשיב לשכנע כי התקיימו כל התנאים הרגילים למתן סעד זמני.

5.         הבקשה שבפני אינה עומדת בתנאים הנדרשים. גם אם תתקבל העתירה  ויבוטל המכרז, אין פירושו של דבר כי המשיבה 3 תמשיך לתת את השירותים עד פרסומו של מכרז חדש ובחירתו של זוכה חדש. ההסדרים לגבי תקופת הביניים עשויים להיות מגוונים ואין כל הכרח כי דווקא המשיבה 3 תיתן את השירותים.  במובן זה הסעד המבוקש אינו נובע מהעתירה. זאת ועד, הבקשה אינה אלא ניסיון לכפות על הצדדים הסכם חדש. הסכם ההתקשרות עם המשיבה 3 הסתיים והוארך בהסכמה. הבקשה נועדה לכפות הסכם התקשרות לתקופה נוספת וברי כי ההליך הנוכחי אינו הליך מתאים לכך.  המשיבה 3 אפילו לא ניסתה להצביע על עילה כלשהי בדין המאפשרת לה להמשיך בהתקשרות עד בחירת זוכה חדש.

6.         נזכיר גם כי הצדדים, בעת שהסכימו על הארכת תקופת ההתקשרות עם המשיבה 3 היו מודעים לכך שהליכי העתירה עשויים להימשך מעבר לתקופה המוסכמת. אילו רצו להתנות את סיום ההתקשרות בסיום הליכי בית המשפט יכלו לעשות כן. משבחרו לקבוע מועד סיום אין כל מקום שבית המשפט יתערב באומד דעתם ויכפה עליהם הסדר אחר.

7.       יפים לעניינו דברי בית המשפט בבר"מ 2389/08 זיו האפט ייעוץ וניהול בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, (ניתן ביום 15.4.2008)).

פעמים רבות אנו נתקלים בעתירות של מי שזכה במכרז-קודם והפסיד במכרז-נוכחי ובעקבות הפסדו עליו להפסיק את עבודתו ו"לפנות" את השטח לזוכה החדש. בנסיבות כאלה כאשר מתבקש צו ביניים משמעותו פעמים רבות היא למעשה עיכוב ה"פינוי" והמשך עבודה על פי המכרז הישן על כל המשמעויות הכלכליות המתבקשות ללא זכות קנויה"

            (ראה גם בר"ם 3848/08 חדד נ' מדינת ישראל-משרד החקלאות ופיתוח הכפר, (לא פורסם, 1.5.2008);  בר"מ 28/11 אייל אורטופדיה נ' שילה שרותי רפואה בע"מ (ניתן ביום 21.1.11);   עע"מ 8832/11 י.ר.א.ב שרותי נוי 1985 בע"מ נ'  עיריית חיפה  (ניתן ביום 23.1.12)).

 8.        ספק גם אם מאזן הנוחות נוטה לצד המשיבה 3 שהרי  המשך ההתקשרות עמה עשוי לחייב את הנמל לשלם מעבר לסכומים אותם יהיה עליו לשלם למשיבה 2  אשר זכתה במכרז. הנזק שיגרם לנמל הינו ברור ביותר ואילו הנזק או ההפסד למשיבה 3 אינו ברור כלל ועיקר והצורך להתארגן אינו שקול כנגד ההוצאה הכספית הנוספת שתוטל על הנמל. צריך לזכור גם כי הדיון בעתירה קבוע ליום 14.3.12 ובסופו ניתן יהיה לשקול את טענות כל הצדדים לגבי הסדרי ביניים למתן השירותים, ככל שהדבר יהיה דרוש.

9.         על כן הננו דוחה את הבקשה.

            הוצאות הבקשה יפסקו במסגרת ההכרעה בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ד'  אדר תשע"ב, 27 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: